עבור הורים רבים, הנושא החברתי הוא אחד ממקורות הדאגה והחשש המרכזיים בגידול הילדים.
מה יותר משמח מלראות את ילדינו מוקפים בחברים ומצליחים ליצור קשרים טובים? וכמה קשה זה כשזה לא עובד… 
מה התפקיד שלנו כהורים בפיתוח כישורים חברתיים? איך נוכל לתמוך בילדינו ברגעים הפחות טובים? ואיך נעודד אותם לעשות בחירות נכונות להם בתחום החברתי?

מהי בעיה חברתית ולמה חשוב לפתח כישורים חברתיים בגיל צעיר?
כישורים חברתיים אינם תכונה מולדת, אלא יכולת הנרכשת ומתפתחת לאורך זמן דרך למידה, התנסות ואימון. בעיה חברתית מוגדרת כמצב שבו ילד רוצה ליצור קשר חברתי עם אחרים אך אינו מצליח. קושי זה יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים: ילד שמנסה ליצור קשר ומתייאש במהירות מול סירוב, ילד שנמנע לחלוטין מניסיונות התקרבות ומתבודד, או ילד שמנסה ליצור חברויות בדרכים לא נעימות, כמו הפעלת כוח וכפייה על האחר. זיהוי מוקדם של הצרכים החברתיים מאפשר להורים ללוות את הילד ולתווך לו את העולם החברתי עוד מתחילת דרכו.

הצרכים החברתיים של הילד משתנים בהתאם לגילו, ועמם משתנה גם התפקיד ההורי:

ההתחלה, הבית והמשפחה: בשנים הראשונות לחייו, האינטראקציה החברתית העיקרית של הילד היא עם ההורים, האחים והדמויות המטפלות, איתם הוא יוצר את הקשרים הראשונים. בשלב זה הילד לומד ליזום מפגש, לשתף פעולה ולחקות תגובות (כמו במשחקי חיקוי או בלמידת שפה). הדגש המרכזי עבור הורים בגיל זה הוא על הזמנה לקירבה ומתן מענה לצורך של הילדים בקרבה. תינוקות "מבקשים" יחס רב בצורה של מענה לצרכים הפיזיים, אוכל, מנוחה, חום גוף ועוד. זוהי משימה מעייפת ביותר, אך חשוב שנגייס מעצמנו סבלנות ונזכור, שכאשר הילד מושיט אלינו את הידיים, הוא בעצם לומד ליצור קשר. כשההורה נענה להושטת הידיים או לבקשת החיבוק של התינוק, התינוק לומד שלבקש קרבה זה דבר בטוח ושתהיה לזה היענות – זהו בסיס קריטי ליכולת ליצור קשרים בעתיד. 

שנות הגן, משחק בשיתוף פעולה: כאשר יוצאים מהבית אל מסגרות החינוך, הילדים נאלצים לחלוק עם אחרים ולשתף פעולה, הם בעצם לומדים להסתדר בחברה שבה המשאבים משותפים. שלב זה מביא איתו קונפליקטים, הסובבים בעיקר סביב משאבים (מי מחזיק בצעצועים? מי קודם בתור לנדנדה? מי עומד בשער?). בשלב זה שבו הילדים זקוקים לילדים נוספים כדי לשחק יחד, נדרשים מהם כישורים חדשים כגון סבלנות, אמפתיה וראיית האחר. לעיתים ילד יכול להיפגע או לא להבין "למה הוא לקח לי…?" כאן יש תפקיד משמעותי להורים ולמחנכים בתיווך הסיטואציה. הורה יכול להסביר לילד מה הילד השני מרגיש או רוצה, ולעודד אותו לחשוב על פתרונות משותפים (כמו משחק בתורות). לעיתים ההורה עשוי לחפש "מי צודק" או לפתור את הבעיה עבור הילדים, פעולות אלה אמנם יכולות להשיג פתרון באותו הרגע, אך הן לא יסייעו לילדים בלימוד כיצד ליצור קשרים טובים. 

עצמאות ובחירה בגיל בית הספר היסודי: בגיל היסודי הילדים מתחילים לנהל חברויות באופן עצמאי יותר, עם פחות נוכחות צמודה של ההורים. הם לומדים לבחור חברים, להתמודד עם דינמיקות קבוצתיות ולחוות ניסיונות חברתיים שונים. זהו שלב שבו ילדינו עשויים להצליח ביצירת קשרים אך גם לחוות תסכולים ועצב שהם לא מצליחים בכך. בגיל הזה שבו ילדים משכללים את יכולת הבחירה שלהם, חשוב שנזכור לאפשר להם ללמוד מהתנסות ונעודד אותם על עצם הפעלת שיקול הדעת. למשל בהחלטה על הזמנת חברים ליום הולדת, להזמין את כל הכיתה או קבוצה מצומצמת? אין תשובה נכונה תמיד ויתכן שילדינו יחוו חוויות מתסכלות, אך הניסיון והטעייה יסייעו להם להבין מה באמת מתאים להם.
לעיתים הילד יצור קשר שלא נראה להורה נכון עבורו וההורה המודאג ינסה לנתק את החברות. למרות הדאגה, חשוב שננסה להבין מה הסיבה האמיתית שילדנו נמשך לאותו חבר (למשל, ילד שקט ימצא עיין בלמידה מחבר פעיל יותר). כל עוד אין כאן סכנה של ממש, חשוב שנזהר מהתערבות בחברויות, ההורה עשוי להפוך בעיני הילד ל"איש הרע", לזה שאינו מבין אותו. מעבר לכך האיסור אינו יעיל, אם נמנע משני ילדים לשבת יחד בכיתה, הם יכולים להיפגש בהפסקות).
לעיתים הורים מנסים לפנות בסתר לחבר של הילד או להורים שלו כדי שיזמו מפגש או יזמינו את ילדם. התערבות כזו עשויה לייצר תחושה מכבידה או מזוייפת. הרי אם היא ילדה תתקשר רק בגלל בקשת ההורה, הקשר ירגיש לא אותנטי ויכביד על כל המעורבים. 

זהות וקשרים מעמיקים בגיל ההתבגרות: בגיל ההתבגרות החברויות מעמיקות, הן עוברות מלהיות "פונקציונליות" (מישהו לשחק איתו) לחברויות המבוססות על זהות, תחומי עניין וערכים משותפים. בגיל זה נראה לעיתים תחלופת חברים, פתאום הילד לא נפגש עם מישהו שהיה החבר הכי טוב שלו. זהו תהליך טבעי ובריא משום שככל שהאדם מפתח את הזהות שלו, הוא מדייק ומתאים לעצמו גם את החברים.
למרות שהמתבגרים מפתחים עצמאות, ולמרות שבשלב זה מרבית העיסוק החברתי שלהם מתקיים הרחק מעייני ההורים, הם עדיין זקוקים לקרבה שם ההורים. הורים למתבגרים חשים לעיתים התרחקות מצד ילדיהם, אך דווקא כאן חשוב שנלמד לזהות את איתותי הקרבה של המתבגרים, כמו שהייה משותפת בסלון או בקשה להסעה קצרה. 

להכיר את הצרכים החברתיים של הילד שלי
לכל ילד פרופיל חברתי ייחודי. המזג המולד (ביישנות, סף גירוי נמוך או גבוה) משפיע על המידה שבה הילד מעז לפנות לאחרים. מבנה המשפחה משחק אף הוא תפקיד: ילדים שגדלו עם אחים מקבלים הזדמנות לאימון בפתרון סכסוכים ושיתוף פעולה, בעוד שעבור ילדים יחידים חשוב שההורים ייצרו הזדמנויות (כמו הליכה קבועה ושהייה סדירה בגן השעשועים). לכל ילד יש צורך חברתי ייחודי, חשוב שההורים יבינו שילד אינו חייב להיות תמיד "הכוכב", יש ילד שמרגיש טוב כשהוא בקבוצה גדולה, אך עבור ילדים רבים, חבר טוב אחד או שני חברים קרובים מספקים מענה מלא לצרכיהם החברתיים.

כיצד נוכל לתמוך בילדינו בטיפוח כישורים חברתיים?

• לתווך סיטואציות: הסבירו לילדים צעירים את הרגשות והרצונות של הצד השני ועודדו אותם להציע פתרונות בעצמם. 
• להעלות את דרגת הקושי בהדרגה: לילדים צעירים המראים חשש במפגש חברתי, צרו מפגשים חברתיים קצרים ומבוקרים כדי לייצר עבורם חוויות הצלחה קטנות בהדרגה.
• לשתף ולתת דוגמה אישית: הראו לילדים כיצד אתם יוצרים קשרים, מתעניינים באנשים אחרים ומזמינים חברים.
• להקשיב ולשאול: כשהילד מתחבר עם חבר שמעורר בכם דאגה, היו בצד של הילד, שאלו אותו מה כיף לו איתו ונסו להבין את צרכיו.
• איסור על חברויות לא עובד: אל תנסו לנתק קשרים בכוח או להפריד בין חברים, אלא אם כן מדובר בסכנה ממשית.
• שיתוף אנשי חינוך: כדאי לשאול את אנשי הצוות במסגרות, מה הם רואים ומה נראה להם שאפשר לעשות?

• היו כנים והימנעו מהתערבות בסתר: הימנעו מליצור קשרים או לפתור בעיות חברתיות בסתר מול הורים או ילדים אחרים.
• עודדו התנסות, אל תכפו ויתור או שיתוף: אל תכריחו ילד לוותר על צעצוע או לבקש סליחה אם היא לא מגיעה מרצון אמיתי.
• שעמום וזמן לבד, גם הם חשובים: למדו את הילד שגם להיות לבד זו מיומנות חשובה ובריאה, ואל תדחפו אותו למפגשים כשהוא מעדיף את הזמן שלו עם עצמו.

מתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי?
כאשר ההורים מזהים בעיה חברתית מתמשכת – ילד שמשתוקק לקשר חברתי אך נכשל שוב ושוב, ילד שסובל מדחייה עקבית, מתבודד לחלוטין מתוך ייאוש, או מפגין תוקפנות וכוחניות כדרך יחידה ליצירת מגע – זהו הזמן לפנות להדרכת הורים או לייעוץ מקצועי. בעזרת ליווי מקצועי ניתן להבין את מקור הקושי של הילד ולהתאים עבורו תוכנית תמיכה מדויקת.

במשימת החברות, הילדים שלנו צריכים שנהיה להם לגב תומך, שנתווך להם את המציאות כשצריך, ושנסמוך עליהם שילמדו למצוא את הדרך והחברים המתאימים להם. קשרים טובים הם נכס חשוב לחיים, אולי הנכס החשוב מכל.